<h1>ספר היראה לרבינו יונה</h1>
<h2>דף צד.</h2>
אל תגנוב דעת הבריות ואפילו דעתו של גוי, ואל תסרב בחברך יותר מדאי ואל תאמר לו לעשות דבר אשר ידעת כי בשום פנים לא יעשה. ואל תאמר לו דבר זה עשיתי בשבילך ולא עשית [בשבילו] כי זה ודאי גניבת דעת, אבל אם יטעה וידמה כי בשבילו עשית אין צריך לומר לא עשיתיו בשבילך כי הוא מטעה עצמו ואין זה גניבת דעת.
<h2>דף צה:</h2>
אל תאמר שום ניחוש [שנאמר] (במדבר כ"ג, כ"ג) כי לא נחש ביעקב, ובכמה מקומות הזהירה תורה על הניחוש לא ימצא בך... מעונן ומנחש (דברים י"ח, י') לא תנחשו (ויקרא י"ט, כ"ו), ואין לו לשום שום סימן אלא מה שאמרו חכמים. ואם יש לו לעשות שום מצוה כגון להתחיל מסכתא או להושיב בנו על הספר אל יאמר אמתין עד ראש חדש או עד פסח, כי כל הימים והעתים טובים להתחיל ולעסוק במצות [נ"א. להתחיל במצות ולעסוק בתורה], ומי שאינו מקפיד לעולם לא יקפידו עמו אך המקפידים השטן עומד על ימינם לשטנם ולהחזיקם בטעותם.
<h2>דף קז.</h2>
ואם הוא אדם חלוש ורגיל בפת-שחרית, יאכל מיד. ויטול ידיו תחלה בהרבה מים, ולכל הפחות יטול מים רביעית הלוג. ויתן שלש פעמים מים על ידיו, וישפשפן היטב. ושלא יהא דבר חוצץ כי כל החוצץ בטבילה, חוצץ בנטילת ידים. ויגביהן בנטילה, שלא יחזרו מים הראשונים ויטמאו את הידים. וינגבן היטב ויברך על הלחם המוציא. ויתן רוח בין תבה לתבה.
